top of page

מרכז המידע: מחוננים ומחוננות בישראל מדברים

אחת הפעולות של צוות ההורים המתנדב שחבר יחד לפעילות של יהלו"ם היא איסוף, תרגום והנגשה של סיפורים אישיים של תלמידים, הורים וגורמים אחרים הנוגעים לחווייה היומיומית של המחונן או המצטיין במסגרות כיום. השאיפה היא לניפוץ מגוון רחב של מיתוסים שגויים, סטיגמות והנחות יסוד לא נכונות שמונעים קידום שינוי בזכויותיהם ויוצרים מציאות לא מיטיבה ולא מתאימה עבור הילדים ומציגה גם את הוריהם כמקשה אחת אחידה באור לא חיובי. מטרה זו כבר מיושמת ברחבי העולם בנוגע לתלמידים שהם GIFTED ובישראל יש לא מעט שעוד צריך להיעשות, נשמח שתהיו כולכם השגרירים של המידע הזה בכל מקום שבו תפגשו את הצורך. 

סליחה על השאלה: מחוננים

כאן חינוכית

שאלות לילדים מחוננים במסגרת התכנית "סליחה על השאלה" של כאן חינוכית

איתן מדבר על מחוננות בוועדת החינוך בכנסת

הברק בעיניים זה ברק בלב - ביום היחידי בשבוע שבו אני מקבל את מה שאני צריך. איתן המדהים, עזר לנו לדבר במקום שבו נאלמנו, וזה היהלום של אתמול, בוועדת החינוך של הכנסת אתמול: תודה רבה לאיתן 

מחונניאדה 2019 - כן אני מחונן (שיר סיום)

מערכון של כיתת מחוננים - בי"ס לאו-בק בחיפה, 2019

הנדון: בקשה לקבל את נועם (שם בדוי) לכיתת מחוננים בבית ספריכם

הנדון: בקשה לקבל את נועם (שם בדוי) לכיתת מחוננים בבית ספריכם

כאמור, מדובר בבנינו הבכור – נועם יליד 2008. אנו תושבי גבעתיים. ונועם לומד בכיתה ד' בבית ספר בעיר.

נועם נמצא זכאי להשתתף בתוכנית העשרה למחוננים.

בשל תשובות מאוחרות שהגיעו לידינו באופן שלא היה באמת תלוי בנו, כאמור פספסנו את היום פתוח שנערך בבית הספר ולא הגענו לשמוע ולהתרשם.


מעבר לעובדה ששמחנו לקבל "הגושפנקא" הרשמית להישגיו הקוגניטיביים של נועם, אנו סבורים כי הצטרפותו של נועם לתוכנית העשרה לילדים המחוננים בגבעתיים ("יום שליפה") תיתן אך ורק פתרון חלקי ולא מספק לרמת כישוריו וסקרנותו של נועם, שכן קשה הרי להאמין שמחצית יום אחת לשבוע תהווה פלטפורמה מספקת לניצול מרבי של היכולות המתגבשות של נועם.


אנו כהורים רחוקים מלהיות אובייקטיביים באשר ליכולתו של נועם, אך מה ניתן לומר באשר לילד ש-:

* מגיל שנתיים היה מכור לאנציקלופדיות
* קרא בגיל 4 וביצע תרגילים בחשבון באותו זמן
* לא יוצא לטיול ללא המגדירים שלו לחי וצומח
* למד שימוש במחשב ובמספר תוכנות לבד – ללא כל התערבות מצד הורים
* למד לנגן במספר כלי נגינה (תופים, חלילית, פסנתר) והוא ממשיך בשיעורים פרטיים אחד על אחד.
* נועם כבר יכול להרצות בכל הנוגע למלחינים, יצירות קלאסיות וכדומה.
* שולט באותה מידה הן במקצועות ריאליים והן במקצעות הומאניים
* יכולת התנסחות בכל נושא שעולה על הדעת גבוהה בהרבה מבני גילו
* נועם "בולע" ספרים בקצב שלא היה מביש שום מבוגר
* את יומו הראשון אי פעם בבית הספר כבר בילה נועם בספריית בית הספר. מאז, הוא מנוי בספריה עירונית, שם כבר מתקשה למצוא ספרים שעוד לא קרא
* נועם נהנה להיות במרכז הבמה ועבר בהצלחה מיונים לתוכניתIsrael : Got Talent שעומדת להיות משודרת בישראל בקרוב.
* נועם כותב שירים
* נועם מעריץ הכי גדול וחוקר מורשת של לאונרדו דה וינצ'י, וכמוהו מנסה להתמחות בתחומים רבים ביותר ובהצלחה כבירה.

ולסיכום, לו היה ניתן לשייך מונח מספורט לכישוריו של נועם, הוא ללא ספק היה All Around Player בהתייחס ליכולותיו הקונטיביות.
 

מעבר לכישוריו המפורטים לעיל נועם זכה להיוולד עם אינטליגנציה רגשית שכלל לא נתפסת. אנו זוכים לעיתים קרובות לתגובות מטעם אנשים בוגרים שזכו לשוחח עם נועם. מבלי להרחיב יתר על מידה, הנ"ל פשוט מפצירים בנו "לעשות משהו עם הילד הזה". מיותר לציין כי אנו, ההורים, מנסים לאתגר את נועם ולהמשיך לגרות את מוחו הקודח. יחד עם זאת ברור לנו, כי הגם ששנינו (ההורים) חריפים כל אחד ביכולות פרסונאליות שונות - אין לנו את הידע , הכלים והיכולות להעניק את הגירוי המוחי שלו כה זקוק נועם.


מעבר לכך, לאור "השוני" של נועם בהשוואה לבני כיתתו, וזאת על אף סיוע מטעם צוות בית הספר (מחנכת, מורה למדעים וכו') נועם מתקשה להשתלב חברתית בכיתתו, שכן הוא פשוט מתקשה למצוא נושאים משותפים עם ילדים בני גילו. יובהר, כי אין לו בעיות אישיות ו/או בעיות תקשורת כלשהן, אלא שמדובר בקושי אובייקטיבי למצוא חברים בעלי תחומי עניין זהים, ילדים שיתעניינו בנושאים בהם מתמקד נועם.


ברור מעל כל ספק שנועם ייהנה בתוכנית להעשרה שצפויה להתנהל בעיר גבעתיים, אולם הדבר יהווה רק פתרון חלקי. נועם פשוט משתעמם בבית הספר הרגיל (בית הספר יסודי בעיר גבעתיים) ואנו חוששים כי כישרונו ילך לאיבוד בעודו חלק מכיתה ענקית של 36-37 תלמידים, בה פשוט לא ניתן להתייחס לכל תלמיד בהתאם לכישוריו.

אין לנו ספק שנועם יוכל להשתלב בקלות בכיתת מחוננים קבועה, שמוחו יקבל את הגירוי שלו הוא זקוק ובעיקר שהדבר יעשה על ידי אנשי הסגל אשר הוכשרו בייחוד כדי לאתגר את כישרונות העתיד.


אנו מקווים שתינתן לנו האפשרות להכיר לכם את נועם, כך שתוכלו להיווכח שאין באמור לעיל משום גחמה של הורים גאים אלא כקריאה לסייע חינוכית למישהו בהכרח ראוי לקבל כלים לצמוח לדור הבא של הכישרונות המובילים בישראל.
_________

 

אני בודד / כיתה ד', דרום הארץ

מתחת ל"הילת המחוננות" מסתתרת אצל לא מעט מהילדים האלו מציאות חבויה, כואבת ומורכבת מאד, שנובעת בין היתר מהפער בין היכולת השכלית שלהם לבין ההתפתחות הרגשית, אבל בעיקר מחוסר ההתאמה של המערכת לצורכיהם. 
א' היא אמא לילד מחונן מדרום הארץ, בכיתה ד' חולק להם דף עבודה - והוא יצר את "אני בודד" (בתמונה). 

ההנחיות בדף העבודה היו:

"התבונן באיור שלפניך, באיור מספר רב של דמויות בכל מיני מצבים ובכל מיני הבעות פנים, בחר את האיור המשקף או הקרוב ביותר לשיקוף הרגשתך מבחינה חברתית בכיתה. לאחר בחירת הדמות צבע אותה, הסבר את בחירתך בחלונית ההסבר"

ד' צבע בשחור את הדמויות איתן הזדהה וכתב בחלונית ההסבר: "אני בודד". 

ק' אמא לילדה מחוננת כותבת לנו מחוויותיה החל מכניסת הילדה לכיתה א

הי, שולחת לכן ציטוטים ושחות שנוהלו במהלך השנים של הלימודים בכיתות הרגילות. הילדה בכיתה י מחוננים כעת, עולם אחר. אני חושבת שהשיחות מדברות בעד עצמן. תודה!

 

כיתה א

"היא מאד תזזיתית", אמרה המורה ביום ההורים הראשון של כיתה א, בנובמבר.

"היא מבקשת הרבה לצאת לשתות ולשירותים.".

"היא משועממת" ענינו לה.

"מה זאת אומרת?" שאלה המורה.

"היא קוראת שוטף וכותבת שוטף, ואת מצפה ממנה לעשות חוברות של קמץ".

"מה זאת אומרת קוראת שוטף?" היא שוב הביטה בנו נדהמת.

"לא שמת לב שהיא מביאה איתה את ספרי הארי פוטר לקריאת בוקר?" שאלנו

"כן. אבל חשבתי שהיא פשוט אוהבת להרגיש גדולה". המורה ענתה.

 

כיתה ד

"אמא, בפעם השלישית והרביעית והחמישית והעשרימית שהמורה מסבירה את אותם התרגילים במתמטיקה זה כואב לי. זה מרגיש כאילו עושים לי רעש חורק, צורם, חזק באוזניים. אני רוצה לברוח, או לפחות לשקוע בתוך משהו אחר, שאני לא אצטרך שוב לשמוע את ההסברים האלה, אבל אם אני מוציאה ספר כועסים עלי. אם אני מתקדמת בחוברת מכריחים אותי למחוק ולעשות שוב יחד עם כל הכיתה. אם אני מבקשת לצאת החוצה צועקים שאני מפריעה לשיעור. אני רוצה לבכות בכל פעם שמישהו מרים את היד ואומר שהוא לא מבין ושהמורה מתחילה שוב בהסבר. זה ממש עושה לי כאב ראש, כמו של שפעת".

 

כיתה ו

"המורה שלחה אותי החוצה עם קבוצה של תלמידים מתקשים. היא רצתה שאני אסביר להם את התרגילים. הם לא רצו. הם דברו, הוציאו טלפונים, השתוללו. הם קראו לי "חננה" ועוד כל מיני שמות גנאי והעליבו אותי. בסוף המורה יצאה החוצה כי היה רעש וכעסה על כולנו. זה אשמתי אם הם לא מקשיבים לי? באמת שניסיתי. באמת. "

 

כיתה ח

"המורה עצרה אותי אחרי הלימודים ובקשה ממני שבפעם הבאה שהמפקחת בכיתה אני לא אוציא ספר קריאה בזמן השיעור. היא אומרת ששאר הזמן אין לה בעיה שאני אקרא, כי היא יודעת שאני יודעת את כל החומר. אבל, אמא, אם אני הולכת לקרוא כל היום בכיתה, אז לא עדיף כבר לעשות את זה בנוחות בבית? למה צריך לשבת בקור, ברעש, בבלאגן של שאר הילדים?"

 

גדרה, ישראל

מ' אמא לילדה מחוננת בחטיבת ביניים כותבת לנו

חצי שנה יושבת ילדה בשיעור מתמטיקה וקוראת ספר, למה? ככה? מי יודע? למי אכפת? 

סוף השנה אני מגיעה לבית הספר במקרה כי הילדה שלי שכחה את האוכל...

תופסת אותי במסדרון מרכזת ללימודי מתמטיקה ואומרת לי שהילדה שלי כבר חצי שנה קוראת ספר בשעורים ...

ואני במבט המום, איך זה קורה בלי שאני יודעת...

אני רואה רק מבחנים עם הערכות מדהימות (יפה מאוד, מצוין, נהדר, תמשיכי כך)

הילדה אמרה שמשעמם לה, כנראה ביקשה מהמורה להתאמץ יותר בשבילה, ללכת לקראתה ברמת החומר הנלמד והמורה מעדיפה שהיא תקרא ספר...

את המסקנות שלנו הסקנו ורשמנו אותה לבית ספר למדעים ואז מה קרה תשאלו...

חזרה הילדה במבט מושפל עם מבחן שעליו התנוסס מספר חד סיפרתי ...

למה? כי היא לא למדה מתימטיקה שנה שלמה, רק פתרה את מה שקלטה משמיעה.

כי למחוננים יש יכולת קליטה רב ערוצית 

ולמורה בכיתה ו׳ זה הספיק והיא רצתה לא לסבך את העניינים עם למידה משמעותית/הבנה יסודית/אתגרים ועוד כל מיני זוטות

לילדים מחוננים יש להבה הם צמאי דעת, הם העתיד, אבל כאשר הם נפגשים עם מערכת לא מתאימה ועצלה הם נכבים! 

מ׳ אמא לא׳ מחוננת, לה׳ מחוננת, לצ׳ מחונן 

תל אביב, ישראל

Please reload

bottom of page